בטיפול היא סיפרה שהיא לא יוזמת סקס כשבא לה, מחשש שזה יעורר את התיאבון של בן זוגה, והוא יזום סקס
כשלא יבוא לה והיא תאלץ לסרב.
אי הנעימות בלסרב, מנצחת את החשק להתחבר פיזית.
כמה עצוב שלנשים רבות קשה לסרב והן נכנסות למיטה מתוך ריצוי.
ריצוי זאת הסיבה העיקרית לירידת החשק המיני.
למה נשים מרצות?
( אני כותבת את הסיבות ומרגישה כיווץ בלב).
● כדי לשמור על שלום בית.
● כדי להשיג ולקבל "טובות" מבן הזוג כמו עזרה בבית ועם הילדים, מתנות חומריות.
● כי הן מרגישות מחויבות לסיפוק המיני של בני הזוג שלהן.
● נשים מפחדות שבן הזוג יעזוב אותן או יבגוד בהן אם לא יחווה סקס בבית.
● לימדו אותנו שלעונג והנאה של האישה אין כזאת משמעות ושזה בסדר לזייף אורגזמות ולשכב גם אם לא
בא לנו.
● פחד לפגוע בבן הזוג.
בריצוי אנחנו לא קשובות לגוף ולצרכים המיניים שלנו. אנחנו פועלות כנגד הרצון שלנו ולא נהנות. לעיתים אפילו
חוות כאב, בושה, מבוכה, חוסר נוחות.
העדר הנאה מינית יוצרת הימנעות מינית, רגשות של דחייה ,תסכול וחוסר מוטיבציה להתחבר מינית. ככל שאנחנו יותר מרצות אנחנו פחות נהנות ופחות רוצות.
ככל שהחיבור המיני יותר קשוב ונעים לנו, נשאר לנו זיכרון מתוק בגוף ובלב, אנחנו נרצה יותר מעורבות מינית עם
בן הזוג.
לא מדברים על זה כמעט אבל גם גברים מרצים בסקס. הנחת היסוד שלנו היא שכל גבר רוצה כל הזמן וזה לא
נכון.
גם גברים מושפעים מקרבה בתוך מערכת היחסים, לעיתים הם מרגישים חוסר ביטחון ביכולות שלהם.
אם קשה להם כרגע בעבודה או שיש להם לבטים והתחבטויות זה עלול לפגום בתפקוד וברצון שלהם להיכנס
לאינטראקציה מינית. הראש שלהם פשוט לא שם.
גם לגברים סיבות טובות לרצות:
● לא לפגוע בדימוי הגברי שלהם.
● הנחה שסיפוק האישה עליהם.
● פחד מריחוק וניכור מצד האישה וחוסר בשיתוף פעולה.
● חשש לפגוע בבת הזוג.
לסכום: אם אתן מוצאות את עצמיכן מרצות במיניות שלכן או אם אתם מרגישים שהאישה שלצידכן מרצה או אם
אתם הגברים מוצאים את עצמכם מרצים את הנשים שלכן שווה לפתוח שיחה מלב אל לב ולשים את הדברים על
השולחן.
אם הבעיה סבוכה וקשה לפתור אותה לבד שווה להתייעץ עם מטפל או יועץ מיני.