כמבוגרים כמה יוצא לנו כבר לשחק? כשיש לנו ילדים קטנים אז יותר אבל ככל שהם גדלים אנחנו פחות ופחות מגיעים לרגעים כאלו.
במרחב של המיניות יש לנו אפשרות לחזור ולהפעיל מיומנויות שאולי נשכחו. לתת לדמיון, לחופש וליצירתיות ביטוי, להיות באזור של חוסר ידיעה, סקרנות וחקירה.
אפשר להביא למרחב הזה כל דבר, להתנסות בכל מיני: מגעים שונים, פנטזיות, משחקי תפקידים, תחפושות, צעצועים, פרטנרים נוספים, מיקום מרגש, משחקי שליטה, מוסיקה, אוכל, שמנים, ריחות, כיסוי עיניים ועוד כיד הדמיון הטובה.
כמובן שחוקי המשחק צריכים להיות מקובלים על שני הצדדים וגם הגבולות, כדי לא לגרום לחוסר ביטחון או פגיעות.
התקשורת צריכה להיות פתוחה וזורמת כדי שאפשר יהיה לזהות שינוי ברצון או בצורך תוך כדי תנועה. בכל רגע אפשר וצריך להיות מוכן להפסיק אם אחד הצדדים מבקש או מסמן ללא מילים.
פאן נוסף של משחקיות הוא להיות ללא מטרה, כשילדים משחקים בארגז החול או בבובות או מכוניות הם חסרי מטרה מוגדרת, המשחק מגלה את עצמו תוך כדי. זה הקסם המאפשר ליצירתיות ולהמצאה להגיע.
בהרבה מקרים ישנה מטרה ברורה איה אנחנו חותרים להגיע בסוף הסקס.
לחדור, להחדר להגיע לאורגזמה, להתפרק. אנחנו עושים פעולות לקראת מטרה מסוימת ונעשים מאוד משימתיים.
במקום הזה אנחנו מאבדים חלק מהקסם שיש בשיטוט ללא מטרה.
כיף שאפשר לצחוק, להשתעשע, להתחבר לחלקים שמחים ומלאי חיים ואולי גם לכאלו מוצנעים ומוסתרים מהציבור.
זה דורש אומץ והתגברות על חששות, בושה, ביקורת עצמית ושיפוטיות אבל ממש שווה לתת לזה צ'אנס.
שמחה להזכיר שיש שובר שגרה כזה, שזה אפשרי לכל אחד ואחת להנות ולהתענג, לברוח לרגע למרחב שונה ואחר.