כרמית הגיעה אלי אחרי תקופה ארוכה בה חוותה קושי בחיי הנישואים שלה, היא רצתה להתגרש אבל נשארה בגלל שחששה שלא תסתדר כלכלית. היא עבדה במשכורת נמוכה שלא אפשרה לה לשכור דירה משלה. בנוסף היתה לה ילדה מתבגרת עם קשיים רבים שהיא תמכה בה באהבה אבל עם רגשות קשים של פחד ודאגה.
מגיל צעיר למדה כרמית לסמוך רק על עצמה ועל עצמה בלבד. בשלב מוקדם בילדות הבינה שהמבוגרים סביבה- הוריה, לא מסוגלים לתת לה את מה שהיא צריכה ולכן עליה לדאוג לעצמה.
היא הפסיקה לבקש או לצפות מההורים שיספקו את צרכיה הרגשיים ולמדה לספק את צרכיה לבד.
הרבה פעמים כלל לא התייחסה לצרכים שלה והיתה עסוקה בלספק את הצרכים של הבת שלה.
היא האמינה שהצרכים שלה לא חשובים ושהיא לא יכולה להישען על אף אחד. שאם תבקש עזרה לא תקבל ולכן עדיף שלא לבקש.
לאחר תקופה ארוכה של מפגשים בהם יצרנו בועה טיפולית של ביטחון ונראות וכרמית החלה להרגיש שהיא חשובה ומשמעותית. הגענו לשלב שבו הצעתי לכרמית לעשות ניסוי בהישענות.
בואי תבדקי מה קורה לך כשאני מציעה לך לנסות להניח את הראש שלך על הכתף שלי?
כרמית היססה- "זה לא נראה לי, למען האמת אני לא יודעת להישען, אני מרגישה כיווץ בבטן רק מהמחשבה על השענות. אני גם לא מאמינה שאת באמת רוצה שאשען עלייך".
בקשתי מכרמית להתמקד בכיווץ הבטן שהפך לבחילה, הבחילה הביאה תחושה של עצב ומחשבה "אם אשען אני אהיה נטל ולא יאהבו אותי".
בחנו את האמונה הזאת " האם זה באמת כך?"
לאחר כמה שבועות הסכימה כרמית להישען עלי, במשך כמה טיפולים תרגלנו השענות, כרמית יצרה דפוס מחשבתי וחוויתי חדש "זה בסדר להישען".
היא שיתפה שהרבה יותר קל לה לבקש עזרה ושלתדהמתה חברים ומשפחה שמחו לתת יד כשבקשה. איכות החיים של כרמית השתפרה והקשרים שלה עם חברים ומשפחה התהדקו. היא שכללה עוד ועוד את היכולת לזהות את הצרכים שלה ואת האפשרות לבקש אותם מהקרובים לה.
עכשיו היא לומדת איך לעבור בשלום מצבים בהם אומרים לה לא כשהיא מבקשת משהו.
אם הרגשתם שהסיפור של כרמית הוא גם הסיפור שלכם ואתם רוצים לעבור תהליך דומה או אם יש לכם סוגיות אחרות שהייתם רוצים לפתור אתם מוזמנים להתקשר אלי.