הם נשואים מעל 25 שנה, והתקבעו בתוך דפוס מסויים שמעייף כרגע את שניהם וגורם להם לרצות לפרק את
החבילה למרות שיש אהבה ובתור צוות הם מעולים.
הוא לא מסוגל להכיל יותר הערות ממנה. כל מילה שלילית שיוצאת לה מהפה ישר מפעילה אצלו התנגדות עצומה,
לוחצת לו על הכפתור "אתה לא מספיק טוב" וגורמת לו לסגור מסכים ולהסתגר בתוך עצמו.
אני רוצה חיים פשוטים ונעימים בלי כל הזמן לשמוע שאני לא בסדר.
אני יכול להכין ארוחת ערב שישי כולל קניות, בישולים, ניקיון אחרי ביום חופש שלי ובסוף היא תשבח את האוכל
בסירים אבל לא
תביע הערכה ותודה על המאמצים שעשיתי.
לה נמאס להיות כל הזמן המדובבת, זאת שצריכה לשאול מה הוא מרגיש, מה קורה אצלו, אחרי מריבה להיות
זאת שיוצרת קשר ומפשרת.
היא זקוקה לשיחות עומק על הקשר, על מה קורה ביניהם. בהעדר שיחות כאלו הכל מרגיש לה שטחי וסתמי והיא
מתרחקת לפינה שלה, מאוכזבת וכועסת שהוא לא רואה ומספק את הצורך שלה.
מה יכול לעזור להם?
בשלב זה הם מראים בעיקר רגשות ממסכים כעס, תסכול, בקורת, אכזבה. כל אחד מבוצר בפינה שלו ומסתיר את
הרגשות הפגיעים כמו עצב, כאב, בושה, אשמה, פחד.
המרחב ביניהם לא בטוח ולכן אין מצב שיראו פגיעות.
כשאנחנו מראים פגיעות בתוך מרחב בטוח ובן הזוג שלנו מסוגל להקשיב, להכיל ולקבל אותנו, לחבק ולתמוך
נוצרת קרבה אמיתית של חברות וחיבור שנשכחו.
טיפול זוגי מאפשר לזוג לחזור לקרבה שנשחקה תחת הכעס, התסכול והמרירות.
להחזיר דיבור על קושי וכאב, להחזיר תחושת שייכות, ביטחון וקרבה.
צמיחה מתוך הקשבה