כשהכוס מלאה כל טיפה קטנה נוספת גורמת לגלישה.
כך גם בחיים, כשאנחנו מופעלים, מתוחים, על הקצה, כל מילה לא במקום של מישהו אהוב לידינו עלולה לגרום לנו
להוציא ציפורניים ולשרוט.
כדי למנוע שכך יקרה כדאי מאוד לשמור על הכוס שלנו שלא תהיה מלאה עד הקצה.
איך עושים את זה?
קודם צריך לבדוק מה מצב הגודש הפנימי.
כדאי להעביר תשומת לב כמה פעמים ביום מבחוץ פנימה לתחושות גוף ורגשות ולחוש כמה המיכל שלי מלא.
אם מרגיש לי שהוא קרוב לגלישה רצוי לעצור ולעשות משהו שיוריד לחץ.
אם אני מרגישה מוצפת, עצבנית, חסרת מנוחה, מבולבלת אני מבינה שאני על סף מילוי הכוס עד תום.
כל אחד והדרכים המיוחדות שלו לוויסות והרגעה, עשיתי כאן רשימה של מספר דברים שעוזרים לי או לאנשים
סביבי.
-כמה דקות של נשימות מודעות
-מנוחה
-מעבר לפעילות מנחמת ונעימה
-טיול בטבע
-מוזיקה
-תנועה
-משהו יצירתי
-ספורט
-שקיעה לתוך סדרה או סרט.
-בישול או אפיה
-ועוד ועוד ועוד…
כל מה שגורם לכוס להתרוקן.
כדי שלא נגלוש בבת אחת בכעס על מי שלידנו.
ואם כבר גלשנו, מה שבהחלט טבעי ואנושי שיקרה, תמיד אפשר לבקש סליחה ולתקן את מערכת היחסים. פעמים
רבות הדיבור על מה שקרה וההקשבה ההדדית מעמיקים את הקשר החברות והאינטימיות.
מציעה את עזרתי למתקשים להרגע, לפעמים דרוש תהליך עומק שיציף ויביא תובנות חדשות לשקט וויסות. לא
הכל אפשר וצריך לעשות לבד.
צמיחה מתוך הקשבה